|
"משה קסטל ברא תרבות חדשה, אשר ממזגת בין הארצישראלי ליהודי והתנכ"י, בין שורשי הזמן וההיסטוריה של עמנו לשורשי הנוף והמקום, בין החומר הבזלתי החשוף לצבע הבוהק העז, שובה הלב" (שמעון פרס, נשיא המדינה)
אנו מתכבדים להזמינכם לביקור חווייתי במוזיאון הצייר משה קסטל, השוכן במבנה ייחודי בעיר מעלה אדומים, ומשקיף אל נופה המפעים של ירושלים.
המוזיאון תוכנן ע"י האדריכל דוד רזניק ז"ל, חתן פרס ישראל לאדריכלות ונפתח בפברואר 2010 למבקרים.
במוזיאון מוצגות יצירות האמן משה קסטל (1909-1991), מגדולי האמנים הישראליים שזכה להכרה בינלאומית.נושאי היצירות לקוחים מעולם המסורת היהודית, התנ"ך עולם הקבלה, והנוף ה ארץ -ישראלי.יצירות מפורסמות רבות מוצגות דרך קבע במשכן נשיאי ישראל, בכנסת ישראל ובבירות העולם.
עוד במוזיאון, חנות , בית קפה "וופל בר קסטל" איכותי אשר יפתח תוך כחודשיים, (יש לוודא לפני ההגעה) פאטיו (חצר פנימית), מרפסת גן החיצונית הצמודה ל"קפה המוזיאון" וחדרי הרצאות.
ניתן לקיים אירועים משפחתיים, עסקיים וחברתיים כגון: כנסים, ימי עיון, מפגשי צוות חינוכי, ימי הולדת, בריתות, חתונות חגיגת מצוות, קוקטיילים, השקות ספרים וכד', ברמה גבוהה בשילוב כיבוד וליווי מוסיקלי עפ"י דרישת המזמין.
סיורים לבחירה: (ישנה אפשרות בחירה בין הסיורים המוצעים –משך הסיור כשעה.)
סיור מלא במוזיאון
סיור משולב-חצי במוזיאון וחצי בתערוכת "הדר הולך ונעלם"
סיור מלא בתערוכת "הדר הולך ונעלם"
לאחר הסיור הנכם מוזמנים לבקר בחנות המוזיאון בה מוצע מבחר פריטי המוזיאון: מבחר גלויות, העתקי יצירות (פוסטרים) קטנים וגדולים, מבחר ליטוגרפיות (הדפסים איכותיים), מזוזות מצופות זהב של קסטל, שטיחי קיר בעבודת יד (העתקי יצירות קסטל בידי אמנים) ומארז "קול התנ"ך" (מארז מעוטר ביצירת קסטל "מלכי ירושלים", ובתוכו ספר תנ"ך מלא ו"דיסק אונקי" ממנו ניתן לשמוע את דן כנר מקריא את כל התנ"ך מתחילתו ועד סופו)
מומלץ להיכנס לאתר המוזיאון טרם ביקורכם!!!
חבילת האירוח הנ"ל במוזיאון: (21 איש ומעלה)
75 ₪ לאדם (למינימום 20 איש)~ מתחת ל 21 איש, 85 ₪ לאדם
הכוללים: כניסה, סיור המודרך ו"סעודה על הדשא" (מפורטת בהמשך)
מחירון עלות כניסה-ללא חבילת אירוח: (לא כולל שבת)
מבוגר בודד- 36 ₪
סטודנט/ מבוגר בקבוצה- 26 ₪
גמלאי בודד/קבוצה- 18 ₪ (בשבת 36 ₪ ללא כיבוד-כולל סעודה-80 ש"ח)
סיור מודרך- 400 ₪ -תוספת
קפה ומאפה- 15 ₪ לאדם
**עבור ביקורים מתואמים בשבת התשלום יתבע מראש או בהוראת תשלום**
בימים אלה מוצגת תערוכה במוזיאון -"הדר הולך ונעלם-קהילות יהודיות מסביב לעולם"
ומסוף 11/2014-תתווסף תערוכה "זיכרונות משכונת הבוכרים"
להלן הפרטים:
"הדר הולך ונעלם:
צילומי בתי כנסת בקהילות קטנות ונעלמות מסביב לעולם" (פתיחה- 6/10/2014 ועד הנעילה- 31/12/2014)
התערוכה, הינה פרי שיתוף פעולה בין מוזיאון האמן משה קסטל, מרכז זלמן שזר לחקר תולדות העם היהודי וקרן אבי חי והוקמה בהשראת פרויקט תיעוד "מסע אל המורשת היהודית" שנערך על ידם.
יצירתו של קסטל, "בית הכנסת של האר"י הקדוש בצפת", הינה מהמפורסמות והנחשבות ביצירותיו.
יצירה זו הושאלה למשכן הנשיא במשך כ- 20 שנה. עוד יצירה מפורסמת אשר הושאלה במשך שנים לבית הנשיא הינה "מסיק הזיתים" אשר מוצגת כיום במוזיאון.
כמו כן מוצגת כיום יצירתו המונומנטלית של קסטל "תהילה לירושלים" אשר צוירה לרגל חנוכת בית הנשיא החדש ומעברו של הנשיא זלמן שזר מה"צריף" למשכן החדש של נשיאי מדינת ישראל בשנת 1972.
תערוכת צילומי בתי הכנסת הורכבה ממאגר תיעודי שנוצר על ידי חברי המשלחות של הפרויקט "מסע אל המורשת היהודית" של מרכז זלמן שזר ולקרן אבי חי.
התצוגה הנוכחית מתייחסת אומנם לפלח קטן אך מרגש ומרשים של הפרויקט: צילומי בתי כנסת בקהילות יהודיות קטנות בפריפריה. קהילות שנעלמות ונמוגות במערבולת של החיים המודרניים. הרצון לעצור את הרגע ולשמר את הרסיסים של אותם המקומות שמהם באו הורינו והורי הורינו עמד מאחורי הרעיון של התערוכה.
רבים מבתי הכנסת שתועדו במסעות נמצאים במצב של התפוררות וחוסר שימור, להוציא מקרים של מרכזי תיירות או קהילות שעדיין מונות די חברים כדי לקיים תפילה. למרות זאת הוחלט להימנע ממראות קורעי לב ולהראות את הצד היפה והמהודר של האדריכלות היהודית.
"זיכרונות משכונת הבוכרים"
הקשר הבוכרי ביצירה של משה קסטל (פתיחה 27/11/2014 ועד הנעילה- 7/2014)
התערוכה הינה פרי שיתוף פעולה בין המוזיאון לבין מכון "בן צבי" והיא עוסקת בתרבותם העשירה של יהודי בוכרה; שכונתם שנבנתה בירושלים, אביו של האמן, הרב יהודה קסטל – מהאישים הססגוניים בירושלים של תחילת המאה העשרים; הקשרים שבין הקהילה הבוכרית לבין הקהילה הספניולית; פרקים ומשמעויות חדשים ביצירה של משה קסטל; נקודות מבט שונות ומקוריות של אמני ישראל בני תקופתו של קסטל, שפנו אף הם לתיאור יהודי בוכרה.
ליבת תערוכה זו, הינם שני הרישומים של הנגנים הבוכרים, של משה קסטל (1909–1991). ממבט ראשון הרישומים נראים פשוטים ותמימים, אך ככל שמתבוננים בהם מגלים את קסמם.
מעבר להנאה החושית והאסתטית שברישומים, הם מהווים גם עדות לסביבה התרבותית שבה נוצרו. דרכם נחשפים מעגלי משמעות הקשורים זה בזה: תרבותם העשירה של יהודי בוכרה ושכונתם שנבנתה בירושלים; אביו של האמן, הרב יהודה קסטל – מהאישים הססגוניים בירושלים של תחילת המאה העשרים; הקשרים שבין הקהילה הבוכרית לבין הקהילה הספניולית; פרקים ומשמעויות חדשות ביצירה של משה קסטל ונקודות מבט שונות ומקוריות של אמני ישראל בני תקופתו של קסטל, שפנו אף הם לתיאור יהודי בוכרה.
שני הרישומים של הנגנים אינם היצירה היחידה של קסטל המוקדשת לעולמם של יהודי בוכרה. ידועות עוד שני יצירות לפחות הקשורות לנושא: 'הכלה הבוכרית' ו'ארבעת המינים' הנמצאים באוספים פרטיים. מה משמעותם של התיאורים הבוכריים עבור משה קסטל? ללא ספק, יצירות אלו צמחו מחוויותיו האישיות של האמן: ילדותו בשכונת הבוכרים שבירושלים והקשר שלו עם אביו הרב יהודה קסטל, דמות פעילה בקהילה הבוכרית בירושלים ושליח רבני בבוכרה. כל היצירות המוקדשות לנושאים בוכריים נוצרו סביב 1936 – שנת פטירתו של הרב קסטל ומהווים ככל הנראה, את אחד הביטויים לפרידתו של האמן מאביו, דרך עיבוד זיכרונות הילדות בשכונת הבוכרים.
משה קסטל לא היה היחיד שהתעניין בתיאורם של יהודי בוכרה. משה אפרים ליליין, אבל פן, ציונה תג'ר, ראובן רובין, אנה טיכו, יעקב אייזנשר עסקו בנושא, כל אחד בדרך ייחודית לו.
על אף מרכזיותו של נושא המזרח, תיאוריהם של יהודי בוכרה מעטים באופן יחסי: קל הרבה יותר למצוא דמויות של יהודים תימנים, על אחת כמה וכמה דמויות של ערבים.
מדוע תיאורי הבוכרים כה מעטים? האם הסיבה נעוצה בחוסר ההיכרות של האמנים עם הרקמות הבוכריות הייחודיות, עם תכשיטיהם המרהיבים, עם דוגמאות בדי המשי עזי-הצבעים? לא כך הדבר. הרגישות ליופי ולאקזוטיקה בוכרית הייתה קיימת בתרבות היום-יומית. לכן השיקול כאן אינו אסתטי אלא קשור לתהליכים חברתיים-היסטוריים של עיצוב התודעה החברתית, על הגבול שבין האמנות לאידיאולוגיה. יהודי תימן הצנועים 'נבחרו' לייצג את 'המזרחי' באמנות, ספרות וריקוד ישראלי (על אף שלא תמיד ייצוגים אלו מחמיאים אם בוחנים את הנושא לעומק), לעומת זאת יהודי בוכרה העמידים והעצמאיים באופן ברור לא נבחרו לתפקיד זה. לאחר אמצע שנות השלושים פסק הזרם הדק של יצירות שיש בהן מוטיבים בוכריים. יהודי תימן ובעיקר הערבים ממשיכים למלא תפקיד חשוב בציור הארץ-ישראלי והישראלי.
קטלוג התערוכה למכירה בסך 35 ₪ (בחסות מכון בן צבי)
חסויות- מכון בן צבי וקונגרס יהודי בוכרה העולמי
אוצרות: אלה צ'רניאק.
"סעודה על הדשא"
הינו שם יצירה של האמן משה קסטל, אותה צייר בכמה גרסאות והכיבוד לעיל מוצע ומוגש הינו בהשראת יצירות אלו, המתארות הווי של טבע, פיקניקים בשלהי תחילת המאה הקודמת של ארץ ישראל. סעודה על הדשא הינה עוד דרך ייחודית בה המוזיאון מכניס את המבקר כבר בהתחלה לאווירה בה חי משה קסטל בצעירותו, טרם הקמת מדינת ישראל. מומלץ לקרוא את הביוגרפיה של האמן באתר האינטרנט שלנו, טרם הגעתכם.
ה"סעודה על הדשא", כוללת מגשים גדולים ועשירים -בבייגלה ירושלמי, לאפות רגילות ודרוזיות, ירקות לבנה וחומוס בשמן זית וזעתר וזיתים
וכוללת מים ושתייה חמה.
| |